Israelimousine

חוות הנופש וורד הגליל על מבני האבן והעץ ,החווה והסוסים,טיפולי ההרפיה  והפינוק , המסעדה אשר לא נס ליחה ואיך לא הנוף המשגע לכנרת מבתי האבן  המשתלבים בנוף ובייחוד מהבריכה החדשה המהממת והמפנקת מהווה נקודת פתיחה  מרעננת למסענו המתחיל בכביש 8277 (מזרחה) העובר בכרכום וממשיך (בעקבות  השילוט) ב “דרך הירדן ההררי” המתאימה לכל סוגי כלי הרכב אך רק לנהגים  המהלכים “על ביצים” ונזהרים בנסיעתם !!! (הערה: לסרבני שטח הצפינו מוורד  הגליל בכביש 90 עד צומת מחניים ומזרחה (ימינה) לכביש 91 וטפסו ב”סולם” גשר  בנות יעקב) ! בנסיעה זו ריחות הפריחה (באביב נורמאלי – אירוס נצרתי ,  תורמוסים סגלגלים , נוריות ופרג ) והמיית מי הירדן המפלסים דרכם ב”שארית  כוחם” (חזרנו לתקופת-”חבל על כל טיפה”)? לא ולא ! המים שוצפים בגלים  לבנבנים ( מניעים בעבר הלא רחוק עשרות תחנות קמח שלא לדבר על תחנת החשמל  הפרטית של כפר הנשיא !!! ) לעבר הכנרת מתערבבים בסימפוניה משגעת .

בטרם נחבור לכביש מימיננו –שרידי “שאסטלה” (המצד הקטן-מצד עטרת) בו  הפגינו אבירי הצלבנים ובראשם “מלך ירושלים” בולדווין ה-4 את בורותם/טיפשותם  ולימדונו איך לא עושים עסקים !! .סלאח א-דין הלוחם והשליט הערבי הגדול  הציע להם ברב נדיבותו ?! 100000 דינר ובלבד שיעמדו בהבטחתם/ההסכם לבל יבוצר  המעבר החשוב על הירדן אך הטמפלרים (עוד נפגש עמם ….) והצלבנים המתבצרים  יצאו “טמבלים” “חסרי ראש” תרתי משמע , סירבו ולבסוף נפלו טרף לחרבו של  ידידנו המוסלמי אשר לאחר הבסתם בבניאס ב-1179 לספירה “חפר להם בור ” תרתי  משמע ,הרס המבצר עד היסוד וכך נפלו מניותיהם והפסידו המבצר הדינרים וכמובן  בל נשכח גם את ראשם. כך שבנוסף ליעקב אבינו אשר בנה חאן לאורחיו במעברות  הירדן-כאן ?! במקום הזה ?! (לא נשבור המלה וסיפורי המסורת ) ולוועדת שביתת  הנשק הישראלית-סורית אשר דילגה לשני עברי הירדן (הגשר פוצץ ביוני 1946-  “ליל הגשרים” ) לאחר כיבוש משמר-הירדן במבצע “ברוש” במלחמת השחרור ואפילו  קרנפים ופילים (נמצאו שרידיהם הפרה-היסטוריים) לא פסחו על המקום.

נצא לכביש 91…..מזרחה (ימינה) לגשר “בנות יעקב” (חדש דנדש כשמעליו נבט  הגשר הישן ומבטו נוגה ומתגעגע להמולת החוצים על גבו ) ונעפיל במעלה הדרך  המתפתלת חולפים או עוצרים לתצפית במצפה גדות עוצמים עינינו מנמיכים ראשינו  מפאת הכדורים השורקים מעל ראשינו ואומרים “ברוך השם” למראה יישובינו  הפרושים למרגלותינו. בצומת בית-המכס או שמא צריך לאמור בתי המכס ?! כי היו 2  התחתון בריטי והעליון צרפתי !!! (הכינו דרכונים ועיברו במסלול “הירוק” את  ה”אדום” תפגשו בהמשך הדרך) פונים צפונה חוצים את “כביש הנפט” את צומת  השריון ואפילו לא נעצרים אצל האחים / התלים הוולקנים -”שיפון ” ו”יוסיפון”  שכן הוזמננו קודם ע” ידי משפחת “אביטל” ו”בן טל” אליו נעפיל מצומת  אביטל-כבישון 988 . נפגש עם מזכ”ל האו”ם –”קופי ענן” תוך ריחוף בספירה  התחתונה נושקים לענני כבשה לבנבנים.לאלו אשר “תורתם אומנותם” ניתנת  ההזדמנות להגן על המולדת במוצב המתוייר ולדמיין יום קרב עם חיילי קומנדו  סוריים.היטיבו מבטיכם והקשיבו (הסבר בשפות ) לנפץ הפגזים ומטח היריות  הנתזים ברחבי בגולן הסורי הנפרש למראשותיכם בואכה קונטרה הישנה (שרידי  המבנים למטה) וקונטרה החדשה –עצור גבול לפניך !! טלו כוס יין אדום מכרמי  אורטל (יקבי רמת הגולן) הבציר אשר זה מכבר הפציע באדמות הטוף הוולקני  (משקעיו נכרים תחתיכם) ולשוננו שפתותינו ועינינו דומעות מסיפורי  הקרבות….בהמשך.

קיבוץ מרום-גולן ראשון לקיבוצי האזור פרוש למרגלותיכם סוסי חוותו מפזזים ממתינים לבוקרים ואומצות פרות הגולן כבר מעלות גירה בפינו.

נתעורר מהריחוף ונרד לכבישון 988 צפונה .

בצומת דרך הפרי נפנה מערבה (שמאלה) ומייד צפונה (ימינה) לכביש 978 לכוון  אודם ואחרי כ- 200 מטר (מיד אחרי גשרון שבעיקול הכביש) נעצור את הרכב  ונחנה אותו בצד. חוצים את הכביש(בזהירות מרבית) ברגל, מערבה, בעקבות סימון  שבילים שחור ולאחר כמאתיים מטר נמצא עצמנו על שפתה של “ג’ובה אל כבירה”.  זוהי תופעה געשית (ולא קזינו מלא סטיפות) המעידה על התפוצצות גז ונוזל  שהתערבבו להם במעמקי האדמה ובהתלהבות שחררו את הלחץ. בהתפוצצות נפער לו בור  עמוק שקוטרו ועומקו עשרות מטרים ופרות ובעלי חיים רבים חונים בקרבו שלא  לדבר על שלל הפריחה הצבעונית בה נצבעים שוליו.

נחזור לרכבים וניסע צפונה ליישוב אודם, בעקבות שילוט המכוון אותנו ליער  האיילים. בשטח של 80 דונם חורש טבעי של עצי אלונים עתיקים (תודתנו לטורקים  אשר “פספסו” כמה עצים ), הוקמה חווה לגידול איילים, יעלים, ושאר בעלי חיים.  ביער האיילים יש שלל אטרקציות לכול המשפחה החל מרכיבה על פונים לילדים,  פינת ליטוף, וג’מבורי עם מתקנים מתנפחים וטרמפולינות, ואף אירוח לקבוצות  מאורגנות למבוגרים עם משחקי גיבוש ואתגר.

גולת הכותרת והעיקר ביער האיילים הוא, איך לא, האיילים ! בחווה ישנם  עדרים יפיפיים של איילים שהובאו במיוחד לארץ. בסיור מרתק עם מדריך, עורכים  תצפית על האיילים ולומדים בשטח על אורח החיים שלהם. תמיד כשבאים ליער  האיילים יש מה לראות- אם זה בעונת הייחום- נצפה בקרבות שבין הזכרים, אם זה  בהמלטות- נראה את העופרים הרכים בני היום.

המקום מסודר- מכיל שירותים, מקלחות, מסעדה, שולחנות פיקניק, ברזיות ואפילו יש מקום יפיפה ללינה למשפחות וקבוצות.

כדאי לתאם מראש בטלפון ..

אילו היינו ממשיכים צפונה בכביש 978 היינו הולכים לאיבוד במעבה יער  אודם, שריד ליער רצוף אשר כיסה לפני כמאה שנים את הגולן אולם לצערנו הוכחד  ברובו בשל כריתת עצים לבניה והסקה. ביער, עצים נשירים שהבולט בהם הוא אלון  התולע. בין ירוקי העד בולטים האלה הארצישראלית והאלון המצוי. ביער עצמו  ניתן לטייל שעות אך אנו, נמשיך…דרומה ונפנה מזרחה (שמאלה) לכביש 9799 בואכה  קיבוץ/צומת אל-רום נחצה את כביש 98 מזרחה בעקבות שלט-”עוז 77 ” חולפים על  פני הכרם המשגשג את יינותיו שתינו בבן-טל ואשר נגר במחצבת הטוף בעקבות  השילוט נוטף הדם –”עמק הבכא”- לאתר ההנצחה –”עוז 77″.

פסעו מס’ מטרים היו שפופים לבל יגלו אתכם סיירי הקומנדו הסוריים  ותצפיתני השריון תפשו מקומותיכם בטנק (נהג ,טען קשר) לצדו של אביגדור קהלני  והסכיתו ושמעו ברחש לבל תחשפו עצמכם לעצמת השריון הסורי הקרב להשמידנו את  סיפור קרב הגבורה אודות אחינו הלוחמים אשר נפלו וציוו לנו את הדרך לדמשק.  חורש העצים ועציו כמניין הלוחמים הנופלים הנו עדות ירוקה חייה ונושמת  לגבורתם ועיטור הגבורה של קהלני הנו עיטורם של כלל הלוחמים.

ב-25.5 (מאי) מתחילה באופן רשמי עונת הדובדבן. לאורך הכביש נמצאים מטעים  רבים של פירות יער דוגמת הדובדבן, אוכמניות ועוד והקהל יכול להצטרף באישור  ובתשלום לחגיגת הקטיף העצמי ונחווה משמעות “שמחת הדוגדגן” .

יוצאים צפונה בדרך חד-סטרית בשמורת חרמונית חולפים ממזרח לגעשית  הח…רמונית ושבים לכביש 98 מצפינים (ימינה) לכוון בוקעתא כשמשמאלנו אנדרטה  ללוחמי / חללי פלס”ר 7 אשר נפלו בפאתי הישוב הדרוזי .נפנה מזרחה (ימינה)  מגיעים לצומת T’ נעקוף ממזרח את הר ורדה חולפים ונושקים  לרמת הגולן הסורית  או ט וטו אנחנו בדמשק ( מצטרפים ל”מרד” העכשווי ) ונמשיך צפונה בדרך  המשובשת לאנדרטת “ברק”.

מסופר על יוסי בן חנן ששב מטיול בחו”ל ישירות להחייאת שרידי חטיבת  “ברק”, תפס את רכס הבוסטר, פגע אנושות בסורים וסייע לאביגדור קהלני שתפס את  הרמפות (9.10.73). יומיים למחרת הוביל בן חנן את המאמץ הדרומי בכיבוש  ג’ובתה אל חשב, שממש ממולנו, בעזרת 24 טנקים בלבד, תוך פריצת שדות מוקשים,  בקרב שריון עקוב מדם מיגר את הסורים. בעקבותיו פרצו לוחמי גולני וטיהרו את  המקום. זהו אחד הקרבות בכבוש מזרעת בית ג’אן – המובלעת הסורית שנכבשה על  ידי כוחות צה”ל ובה עבר הציר מקונטרה לדמשק. סיפורו של קרב אחד מני רבים  בהם ספוגה אדמת הגולן.

בעלותנו אל קצהו הצפוני של ההר, נצפה אל החרמון הישראלי והסורי, לברכת  רם, מסעדה והעיקר צפונה/מזרחה אל ארץ הדובדבן הנפרשת במלוא הדרה לרגלנו.

למטה בעמק נוכל להבחין בטין הצהבהב ובקדרת המתכת הענקית בה הטין, מוכן ומזומן לשמש כתבשיל בתעשיית הדיבס – הלו הוא דבש ענבי הגולן.

נרד מההר לכיוון כפר מסעדה בדרך היורדת מהר כרמים “”סידר אל ערוס”  שמשמעו “חזה הכלה”.נפנה צפונה (ימינה) לכביש 98 בואכה מסעדה (לא מסעדה חברה  –תפסיקו לחשוב רק על אוכל).

בכפר מסעדה אחות תאומה לבוקעתא הנגזרות (המשך יבוא ) ממג’דל שאמס ננשנש  חומוס ופלאפל בחומוסיית אבו נידאל מסבירת הפנים ונקנח במאפיית הממתקים של  אבו זיאד  מצטיידים בכנאפה מהביל – מאכל העשוי מגבינה, אטריות וסירופ מתוק  וכתום. אל הכנאפה נוסיף עוד כמה אלפי קלוריות של מטעמי בקלוואה ואתם  מסודרים בכל מה שקשור למנת הסוכר בדם לחודש הקרוב. אל תוותרו !

ב-24/05/2012 ימלאו 7 שנים להעלמו וחטיפתו העלומה והמסתורית של החייל  הדרוזי מג’די חלבי מכפרו האהוב עלינו –דאליאת אל כרמל .לפני כמה שנים  הואילו השלטונות לצרפו לאחיו המפורסמים והכואבים –רגב וגולדווסר שכידוע  הושבו לצערנו ללא רוח חיים ולהכריז כי פרס 10000000 המיליונים חל גם עבור  מיידע אודותיו.הכיצד שכחנו אותו את גיא חבר את רון ארד נעדרי סולטן יעקב ?!  באומל פרידמן וכץ ?! שמרביתם אבדו / נלחמו במרחבים בהם אנו מטיילים ונהנים  ובטח ובטח את גלעד שליט שברוך השם הוחזר בריא ושלם ! חובה עלינו לספר  לא רק ביציאת מצריים אלא ב “אם אשכחכם תשכך ימיני” !!! ולדרוש ו”שבו בנים  לגבולם ” !

ממסעדה נמשיך צפונה בכביש 98 לברכת רם. האם הבריכה הענקית הנה לוע  וולקני ? הזהו פיתחו של הר געש בו חל השלב האחרון של שחרור גזים מהמאגמה  הלוהטת ? האם בשל כך אנו מזהים טוף (אפר וולקני) בשולי הבריכה ?

נכנסנו לאכול במסעדה שמחלונותיה נשקף מחזה מרהיב של ברכת רם הפרושה  למרגלותינו. ונזכרנו תוך כדי הארוחה בסיפורו של שופי סאלאח –מוותיקי (בלשון  המעטה והמבין יבין) הכפר, כי על פי האגדה, אהובתו של הר החרמון היא הר  החרמונית. הבריכה משמשת למעשה כעינה של הגברת המפקחת על אהובה למען לא ייתן  ליבו לאחרות….

בארוחה אנו נחשפים ל”פטוש” עליו מספר לנו שופי כי זהו מאכל דרוזי מסורתי  המורכב מסלט ירקות ולחם דרוזי מפורר ומטוגן וביחד עם שמן זית, זעתר ולימון  יוצר סלט אקזוטי, שטעים ממנו אין. בתום הארוחה מוזמנים האורחים לרדת אל  הבריכה והבוסתן המקיף אותה. אפשר לשייט בסירות פדלים ואפשר אפילו לנסות  ולדוג דגי קרפיון וכסיפים או סתם לנוח בצל הבוסתן. בחנייה רחבת הידיים נמצא  מזנון בו אפשר לקנח בריבות מיוחדות הנעשות במקום בהן מככבות ריבות  הדובדבנים, התאנים והחבושים.

נצא צפונה/מזרחה (ימינה) ונעלה לכיוון הדרך החוצה את עמק אל-תופח (עמק  יעפורי) וחולפת בדרך על פני קברו של נבי יעפורי שהוא אחד מחמשת הקדושים  הדרוזים (כידוע לכם הדת הדרוזית הנה דת הסוד הידועה למתי מעט חכמים – חכמת  הקבלה לא רק לעם שלנו ) אשר קבור כמיטב המסורת הדרוזית, במבנה מפואר.

נעלה לכיוון מג’דל שמס, במהלך העלייה אפשר לעצור לרגע ולהשקיף על עמק  יעפורי ה”זרוע” בשלל מכלי ברזל עגולים וגדולים, מכלים אלו משמשים לאגירת מי  הגשמים ולהשקיה של אדמת העמק הפורה.בשיחותיי האחרונות התבשרתי כי אף מפעלי  המים המקומיים הללו סובלים מ “צל הגשם” העוטה את מקורותינו ההולכים  וייבשים.

פרוש שמו של הכפר הוא מגדל השמש, שכן לפי האגדה המקומית זהו הכפר הראשון  הנהנה מזריחת השמש.. מסתבר כי הכפר הנו בן  למעלה מ 400 שנה ומקור תושביו  בלבנון. שני הכפרים השכנים – מסעדה ובוקעתא, נגזרו מתוכו.

מתפתלים בסמטאות הכפר עד לכיכר המרכזית (ליד בנק הפועלים) שם מחנים את  הרכבים, ברחבה הגדולה ויורדים ברגל שמאלה, בשביל המוביל אותנו לתצפית על  “גבעת הצעקות”.

הגבעה הנה תופעה ייחודית למציאות המזרח תיכונית. הדרוזים מישראל ומסוריה  מנצלים את הקרבה הגיאוגרפית בין שתי גבעות שמשני צדי הגבול לקיים איחוד  משפחות אופטי.בדרכים שונות ומשונות נקבע מועד למפגש ואז מתאספים בני המשפחה  משתי המדינות, עומדים גבעה מול גבעה ומנהלים דו שיח בעזרת צעקות רמות.  מלבד מפגש משפחתי, מנוצלים מפגשים גם לשידוכים בינלאומיים שם זוכים  המועמדים לראות לראשונה את בני או בנות הזוג המיועדים.

לאחר שמצאנו שידוך הולם ו/או רכשנו אח מסורתי לימות החורף מקפיאי  האיברים בשפלת החוף נרד למסעדה –לכביש 99 מערבה לא לפני שנעצור לנוכח פסל  בדמות דרוזי הלבוש מסורתית והמורה דרכנו למפגש עם האומן-היתאם מסעוד ,פסליו  ספוריו ונשנושי הדיבס המתקתקים.

נמשיך במורד (מצפוננו-מימין נבטים אלינו חברינו נמרוד הישראלי הגבן  המכשף ונמרוד הצייד ממרומי –”קלעת נמרוד” שלא לדבר על מכרנו סבא חרמון  ונתיניו מנווה-אטיב אליהם עוד נשוב) עד המפגש של כביש 989 היורד מצפוננו עם  דרכנו-ממש מעל קניון (אכן מכירת חיסול –לצערנו של נוזלים יקרים הנקראים  מים) נחל ומפל סער .נחנה במגרש מדרום לכביש ונחצה בזהירות הכביש ודמעותינו  אשר יבשו זה מכבר לנוכח הקרבות העזים יירטבו שנית לנוכח עצמתו של מפל סער  ידידנו השוצף ששאון מימיו העירו אף מתים בעבר .נמשיך לגלוש במורד הזרם  הנעלם לכוון הבניאס ,הדן , מטולה,החולה , ראש-פינה וחברותיה אשר גם זמנם  יגיע.

אהרלה סדן כתב / מדריך תיירים

מיומנו של נהג לימוזינה …זינה…..זינה הלימוזינה – "מונה ליזה" ואני / כתב וצילם אהרלה אריק סדן

היה זה יום ו' סתווי , השכם בבוקר והטלפון צלצל. "אריק ?" שאל בנחרצות קול מהדהד בצדו השני של הקו
"כן" עניתי "כיצד אוכל לעזור לך ?"
"יש לי ג'וב מיוחד בשבילך !" עונה לי הגבר בקול מחוספס "הבנתי כי הנך בכיר וותיק נהגיי ומדריכיי הלימוזינות. אני נותן לך את כתובתה של חברתי בי"ם, וכמי שידוע שהסיע מכובדים ומפורסמים רבים עליך לאסוף אותה ואת המלווה / חברתה בשעה 0700 ולהסיעם בלימוג'יפ שלך למלון "הולידיי אין", אתה יודע בכניסה לי"ם, בגבו של מבנה בניניי האומה" הוא מסביר לי . "שם כבר הזמנתי, אל דאגה הכל עלי, א' בוקר , יום כיף ופינוק לאהובתי וחברתה. אתה תמתין עד שיסיימו את כל הצ'ופרים כולל כמובן ארוחת הצהריים ותסיען לביתן"
"אין בעיה עניתי, אתה נשמע לי בחו"ל ! כיצד הנך משלם ?" "אל דאגה עונה בביטחון הגברבר, קח מס' כרטיס האשראי שלי ותחייבני בהתאם" "סבבה" עניתי. סימנו הפרוצדורה והשיחה לא בטרם הבטחתי לו כי לגב' ולחברתה יינתן "גוד טיים". קפצתי להתארגן בידעי כי הלימוזין מוכן דנדש ומצוחצח למשימות מפתיעות מהרגע להרגע  ויצאתי לדרכי. ערפילי הבוקר והעננים האפורים נסחו מן הרגשת בתולין וצחות עד בלי די. נהניתי מכל רגע של התפתלות בסרפנטינות החדות במהירות מעוררת אדרנלין.
הנייד בלימו צלצל והגברבר, הג'נטלמן הידוע שוב הופיע מצדו השני של הקוו.וואלה ,תעשה טובה תארגן לגבירתי זר פרחים מרשים,אל דאגה נתחשבן בהמשך. אין בעיה "גבר" אדאג לכך סיננתי מבין שפתיי "שובר את ראשי " היכן אשיג בשעה מוקדמת זו פרחים לגברת. וואוו , נזכרתי כי בכניסה לעיר , בחזית בניני האומה יש את "הבוד/טקה" המיתולוגי לממכר פרחים והדאגה סרה מלבי עת החלקתי במבואות העיר ועצרתי בחזית "בוטיק הפרח" . הזמנתי זר שושנים אדומות כאש , ככה מן הסתם ארשים גם את הגברת וגם את רומיאו שלה ולפתע צץ זיק בראשי ולבי נחמץ . הכיצד אראה קמצן ואוויל ומן הסתם לא שרמנטי דיו באם אקפח את המלווה / החברה של יוליה ובקשתי מהפרחנית להכין זר נוסף אך אל דאגה אני לא חסר "טקט" ובקשתיה כי הזר לחברה יהיה קטן יותר ופרחיו שונים , שהרי זו החגיגה של המונה ליזה ואל לי לטעות. המשכתי בדרכי לא לפני שהשארתי חופן של "ג'ובות" בידי הפרחנית שהודתה לי בשל "הסיפתח" הססגוני. צלצלתי לנאהבת בחנותי בחזית ביתה והודעתי לה חגיגית כי הנני לרשותה ממתין למטה.
בעודי מחליק את שערי מתבונן במראה נעתקה נשימתי. הבחנתי במראה ב"פצצה" אמיתית המפלסת דרכה ללימוג'יפ שלי ולידה חברתה הטובה וכולי נדרכתי , קופץ כמובן החוצה , מחליק את האדומות הלוהטות לידיה עם צירוף הברכות שהופקדו בידי על ידי המאהב המפורסם ולא משמיט גם כמה משלי שהרי נדהמתי מיופייה המהפנט וההכרה שאותו בר מזל אכן "שיחק אותה". הגברת החליקה למושביי העור הבהירים של הלימוג'יפ , לא לפני שקלטתי את תיקיהן והשחלתי אותם לבגז' הענק .קלטתי בהיכנסי את הגב' מתבוננת השמימה מבעד לחלון הגג הפנוראמי הפרוש מעל ראשה המבושם ומבלי להניד עפעף הקפצתי לידיהן זוג בקבוקי "קאווה" ספרדי אישיים מבעבעים וצוננים שנשלפו כבמטה קסם מהרפריג'רייטור הענק ברכבי להפשרת צינת הבוקר והיחסים בינינו.
חן חן השיבה לי "היפיפייה הלא נרדמת" בעודה משתאה בפליאה כיצד הנני יודע כי המוזיקה המתנגנת ממערכת השמע האיכותית ברכבי הנה
ה"פייבוריט" שלה ?! עצרתי במלכותיות מתבקשת בחזית ה"הולידיי אין" ובאלגנטיות פתחתי הדלת אוחז בידה של הגב' , נוטל את חפציהן של השתיים , מגניב שטר  ירקרק לידיי ה"בל בוי" ומסנן באנגלית כי מיד אשוב , וואלה התבלבלתי מתוך הרגל כי הרי בד"כ הנני מסיע ומלווה תיירים "סלבס" אנשי עסקים וזוגות מחו"ל .
בעוד צוות המאבטחים והשוערים במלון מתפעל מהלימוג'יפ השחור שלי פסעתי עם ה"מונה ליזות" לקבלה והבהרתי לפקיד אודות מבוקשנו. אין בעיה השיב הפקיד והחל בקליטת הבנות. ברכתי אותן בברכת "תעשו חיים" הכל מאורגן ומשולם ובקשתי מהן להודיע לי כמה דקות בטרם יסיימו במלון. רגע רגע , השיבה לי בחן גברתי הענוגה , לאן תחושב שאתה הולך ? אתה צמוד אלינו , מה שאנחנו עושות אתה אתנו , יאללה תביא חפציך חבל על הזמן. באותה עת כבר נצבנו בדלפק ה"ספא" היוקרתי כשלפתע בזווית העין , אי אפשר היה להחמיץ זאת , נזרקה קריצה שובבה מה"סלבס" העיתונאי המפורסם שבדיוק הגיע לכייף אף הוא . לא מסרבים להצעה מפתה שכזו חשבתי לעצמי והדמיון התחיל לתפוש תאוצה אנא העניינים יגיעו . עצור בטרם תעבור חשבתי לעצמי , בל אסתבך ובטח לבל אעבור על כללי האתיקה הקפדניים אשר סיגלתי לעצמי בעבודתי – אמינות , דיסקרטיות ולויאליות ללא תנאי.
הבטחתי כי אביא את בגד הים שלי , שהרי כמדריך / נהג מקצוען הנני מצויד אפילו לטיסה טרנס אטלנטית ואפילו חס וחלילה נתרסק ציוד ההצלה וההישרדות כל שכן ערכת הקפה והמשקאות החריפים והקלים יבטיחו את קיומנו לזמן רב. החניתי את רכבי במקום המיוחד השמור לרכביי "אשכול" ושבתי למבואות ה"ספא" . להפתעתי הבנות חיכו לי , נטלו את ידי ועלינו ללובי לארוחת בוקר קלילה.
בתום הארוחה שבנו ל"ספא" בו הופקדנו בידיהן של מסג'יסטיות מיומנות . האווירה הייתה "מחשמלת" ומרגיעה בו זמנית וקינחנו ברחצה בבריכה המחוממת תוך כדי לגימת קוקטייל מסוגנן אשר למרות מחאתן המנומסת "היה עלי" . בשלב הזה החברה ציינה כי עליה לעזוב לענייניה ופרשה מרוצה "עד הגג". סיימנו להתארגן ועלינו ללובי לקנח בארוחת צהריים חגיגית ומדשנת אותה קינחנו בגלידה "אקזוטית" מעשה ידי השף המקומי. נטלתי חפציה של גברתי המונה ליזה ושבנו ללימוזינה מאושרים וטובי לב.
השבתי את היפיפייה לביתה , ונפרדתי ממנה בחמימות . בעודי מתפתל , מתעקל תל אביבה בעיקולי שער הגיא מתבונן בעצב על "שלדות הברזל" שנצבעו לאחרונה באפור , כענני הסתוו האפרוריים זכר לגיבורים "פורצי הדרכים" במערכה לשחרור ירושלים נמלאתי אושר על הזכות הגדולה המאפשרת לנו לכייף וליהנות לבקר לטייל , לחיות ולבלות בירושלים בירת הנצח.
צלצול הטלפון בלימו נתק את חוט מחשבותיי . הגבר הלוהט , איך לא היה מעברו השני של הקוו . נו , איך היה ? 10 השבתי , מן הסתם חברתך תעדכן אותך ובשובך מחו"ל בקרוב , גם "נתחשבן" על הפרחים ואשריך שיש לך חברה כזו הוספתי בכנות. כן , כן , וודאי השיב הבחור ורק "שכח" לספר לי כי עד שייצא וישתחרר מהסורג והבריח בשלשלאותיו הוא כלוא יארך כנצח.

אהרלה אריק סדן הנו מדריך / נהג ברכב "אשכול" בעליו של ARIK ISRAEL LIMO / BAR TOURS ISRAEL